רש"י על בבא מציעא מ״ח

1 ואין דינר זהב קונה טלית - דלגבי פירות הוי דהבא טבעא:

2 מ"מ - כלומר אף לפי פורענות העתידה לבוא על החוזר:

3 כן הלכה - שאין בית דין יכולין לעכב בידו:

4 אין רוח חכמים נוחה הימנו - אין נחת רוח לחכמי ישראל במעשיו של זה אין דעתם נוחה עליהם הימנו על ידו:

5 אנו אין לנו - קללה אחרת אלא אינו הגון בעיני חכמים:

6 קאי באבל - משום דברים שבאו על כך לכלל מעשה אבל מעות לא קנו מדאורייתא ונפקא מינה לענין איסורא כגון אם קידש בו את האשה לר' יוחנן הוו קדושין דמדאוריי' קנייה ודידיה הוא לריש לקיש לא הוו קדושין:

7 מסייע לר"ל - דמדאוריי' נמי לא קנו מעות להדיוט:

8 תשומת יד - הלואה ואמר רב חסדא כגון שיחד לו הלוה כלי עליה דהוי דומיא דפקדון דאילו כפר בהלואה גרידתא לא מיחייב קרבן שבועה הואיל וניתנה להוצאה:

9 עשק - שכר שכיר:

10 שיחד לו כלי לעשקו - ואי לא לא מיחייב אכפירת שכר שכיר קרבן שבועה דלא מייחד ליה באפי נפשיה כפקדון וגזל ואבידה:

11 וכי אהדריה קרא - להישבון לאחר שהודה כי יחטא ואשם:

12 לאו משום דמחוסר משיכה - אותו כלי ולא קנאו מלוה:

13 מעושק דאהדריה קרא - מכיון דאהדריה קרא לעושק דמחסר נמי משיכה לא אצטריך לאהדורי לתשומת יד דמעושק נילף ליה:

14 הכא במאי עסקינן - עושק דאהדריה קרא משתעי בשנטלו שכיר לכלי ממנו וחזר והפקידו אצלו:

15 אי הכי - דמאי דאהדר קרא מוקמת בדלא מחוסר משיכה נהי נמי דמשיכה בעינן ליהדריה קרא נמי לתשומת יד ונוקמה בהכי:

16 אי אהדריה קרא לא הוה גמרינן לא תיובתא ולא סייעתא - דר' יוחנן לוקמה בדלא משך וריש לקיש לוקמיה בשמשך:

17 השתא דלא אהדריה מסייע ליה - דמדאהדריה לעושק ופקדון וגזל ואבידה ולא אהדריה לתשומת יד איכא למילף תשומת יד במחוסר משיכה ועשק כשמשך:

18 בהדיא מיהא לא אהדריה קרא - שיהא חייב להשיבו ולהביא קרבן וכי הדר רבייה קרא דומיא דפקדון רבייה בשנטלו הימנו וחזר והפקידו אצלו:

19 נתנה - לפרוטה של הקדש בשוגג:

20 לבלן - בשכר שירחצנו בבית המרחץ:

21 מעל - ואע"פ שעדיין לא רחץ: ואמר רב גרסינן:

22 דוקא בלן - קתני דמעל הנותן משום דשכירות גמורה היא בנתינת הפרוטה ואין יכול לחזור בו שאין כאן למשוך אבל אם נתנה על דבר שיש בה מה למשוך הימנו לא מעל עד דמשיך:

23 הא בעי למשוך - האי שוכר התספורת דבכל מידי דאית ביה מה למשוך לא קני עד דמשיך:

24 נכרי - לא שייך ביה דין משיכה דמיד עמיתך כתיב ויקרא כה:

25 קשיין אהדדי - ספר אספר:

26 וכן אמר רב נחמן - כר' יוחנן:

27 ובדקה לוי במתניתיה - הגיהה והוסיפה בתוספתא שסידר ושנה בה:

28 נתנה לסיטון מעל - סיטון חנוני גדול ומוכר פירות הרבה לחנונים עניים ונותנין לו המעות על יד על יד כשהם מוכרים ובתחלת הקנייה נותנין לו ערבון דמים מועטין על הכל:

29 מעל - אע"ג דלא משך כל הפירות שהרי הרבה פוסק עמו בבת אחת:

30 אלא קשיא - הך מתני' דלוי לריש לקיש:

31 ר' שמעון היא - דאמר במתני' לוקח לא מצי הדר ביה דקסבר מעות קונות:

32 מודעינן ליה - דע שאם תחזור סופך להפרע ממך:

33 בעושה מעשה עמך - בעמך דרשינן הכי והאי לאו עושה מעשה עמך הוא דכתיב צפניה ג׳:י״ג שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב:

34 אייקר מלחא - ורצה לחזור:

35 בר אודועי הוא - בתמיה וכי היה צריך להודיעו שהוא נפרע מן השקרנים והלא תלמיד חכם היה:

36 ערבון - מקצת המעות נתן לו על פיסוק מרובה:

37 הוא סבר כנגדו הוא קונה - אי מכירת קרקע הוא שנקנית בכסף קונה קנין גמור ואי מכירת מטלטלין הוא קונה כנגדו להתחייב במי שפרע:

38 ור' יוחנן אמר כו' - בקרקע לקנין גמור ובמטלטלין לקבל מי שפרע:

39 הנותן ערבון - לא דמי לההיא דלעיל דזה אינו פריעת מקצת מעות שקורין אייר"ש אלא ערבון ומשכון לקנוס את החוזר בו פרמנינ"ן בלע"ז:

40 רבי יוסי לטעמיה דאמר - בבבא בתרא בפרק גט פשוט בבא בתרא דף קסח.:

41 אסמכתא קניא - הבטחת גוזמא שאדם מבטיח את חבירו לסמוך עליו שאם לא יקיים תנאו יתן כך וכך:

42 דין שיקנה כו' - לא זה ימחול ולא זה יכפול אלא לא זה ולא זה יכולין לחזור מלקיים מן המכירה כנגד הערבון וחוזרים על השאר:

43 בד"א - שאינו קונה אלא כנגד ערבונו:

44 בזמן שאמר לו ערבוני יקון - יקנה שלא נתנה לו בתורת תחילת פירעון והשאר עליו מלוה אלא בתורת שערבון זה יקנה את הכל והא לאו מלתא היא:

45 אבל מוכר לו כו' - ונותן לו מהן ה' מאות זוז לשם פירעון או סתם קנה כו' וההיא דאיפלגו בה רב ורבי יוחנן כי האי גונא הוא שזה הערבון תחילת הדמים הפירעון של פיסוק כי יהב ליה סתם:

46 מאי לאו - כי היכי דאמר רשב"ג בקרקע הקנוי בכסף לגמרי דמכי יהיב ליה מקצת מעות סתם קנה לגמרי והוא הדין למטלטלי הקנוים בכסף לענין מי שפרע בסתמא קני ליה ערבון לכוליה לחייבו במי שפרע:

47 ומאי שנא - מטלטלין לענין מי שפרע מקרקע לענין קנין גמור ומשנינן קרקע דיפה כח הכסף בקניינה לקנות לגמרי קנין גמור מלחזור יפה נמי כח מקצת פריעתו לקנות הכל אבל מטלטלין שהורע הכסף בהן דאי פרע הכל לא קני אלא לקבל מי שפרע בסתמא נמי לא קני פרעון מקצת לכולו לקבל מי שפרע על השאר אלא כנגד הערבון:

48 לא קני ליה כוליה - לקבל מי שפרע אם נתן לו כנגד ערבונו:

49 המלוה על המשכון אין שביעית משמטת - דלא קרינא ביה לא יגוש שהרי אינו תובעו כלום:

50 אלא פלג - חצי החוב:

51 אינו משמט - לקמן מפרש לה:

52 אילימא - דאינו משמט כנגד חצי החוב שהוא תופס משכון עליו אינו משמט אבל משמט הוא השאר:

53 מכלל דר' יהודה הנשיא - אתא למימר דכיון דאינו משכונו כנגד הלוואתו משמט כל החוב בתמיה: